הנכס החדש

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

האסטרטגייה של המשקיע הממוצע לא השתנתה הרבה לאורך 20 השנים האחרונות, יחד עם זאת, העולם משתנה בצורה משמעותית, והתקדם פלאים מבחינה טכנולוגית וגם מנטלית. 

2020 היא דוגמא קלאסית לכך שדברים יותר שבירים מאשר הם נראים. בסיטואציה כזאת, על מנת למנוע מצב בו הכל נשבר בבת אחת, אנחנו צריכים לפתח חסינות נגד אירועים יוצאי דופן (להפוך ל"Antifragile" כמו שנסים טלב כתב). להפוך לבלתי שבירים אומר להיות מוכנים לדברים שאנחנו לא מצפים שיקרו. הסיבה לכך היא פשוטה – אנחנו טועים, די הרבה. כל משקיע טועה ומפסיד כסף במהלך הקריירה שלו, ללא יוצא דופן. 

אנשים לא מבינים שמה שהכי מסוכן לתיק ההשקעות שלהם זה לא אם ה S&P500 יחליט לצנוח מחר ב15%, אלא הם בעצמם והתגובות שלהם. 

הנכסים של אתמול הם לא הנכסים של מחר. 

פיזור השקעות ממוצע בשנים האחרונות מתרכז בכמה סוגי נכסים, שלרוב מתערבבים בתיק ההשקעות של המשקיע הפסיבי הממוצע (לא אתייחס היום למשקיעים אקטיביים בשוק ההון, החשופים לסיכון מוגבר יותר ולעתים גם תשואות גבוהות יותר) על מנת ליצור תיק השקעות עם חשיפה מחושבת לסיכון. 

נכס חדש?

התיק הממוצע יכול לכלול רשימה של כמה נכסים עיקריים:

  • מניות – חושף את המשקיע לצמיחת הפרודוקטיביות של האדם דרך השקעה בחברות וסקטורים אשר גדלים וצוברים ערך משמעותי ככל שהזמן עובר. ע"י כך, המשקיע חשוף לערך העולה, הרווח או ההפסד מתבטא בכסף אותו השקיע בנכסים הללו. בעקבות צמיחה מואצת של הטכנולוגיה ומספר החברות שהופכות ציבוריות, שוק המניות ממשיך לצבור תאוצה תוך שמשקיעים לומדים להעריך את הפוטנציאל האינסופי של אותם החברות שהופכות למונופולים. לא נראה שזה הולך לעצור בזמן הקרוב, במיוחד כאשר שיעור התשואה ללא סיכון שואף לאפס ולמשקיעים אין הרבה ברירות בבחירת מכשירי השקעה (ניתן ללמוד עוד על המושג בפוסט אחר שכתבתי בנושא). 
  • זהב – כלי השקעה שלמעשה לא חשוף לפרודוקטיביות כלשהיא ויש לו אספקה סופית. הוא כפוף להחלטות השלטון. משקיעים רבים קונים זהב בשביל גידור להשקעות שלהם במניות, בגלל שזהב נוהג להתנהג אחרת בסיטואציות המשפיעות על שוק ההון. זהב עדיין נשאר נכס רלוונטי, וכיום אפשר להיחשף אליו דרך אחזקת קרנות מחקות מדד.
  • אג"ח – מתן הלוואה לממשלות וחברות בסיכון ורווח צפוי, זהו יתרון גדול שמוריד הרבה מהסיכון בהשקעה, אך גם מפחית את התשואה שמגלמת בתוכה את הסיכון הנמוך. כיום אג"ח כמעט ולא רלוונטי בגלל שיעור ריביות כמעט אפסי, טרנד שהתחיל בחצי השני של המאה הקודמת ולא נראה שיתהפך בשנים הבאות ככל שממשלות ימשיכו להדפיס כסף. 
  • כסף מזומן/מט"ח – יש אנשים ששמים את הכסף שלהם במטבעות שונים של מדינות חזקות(או חלשות) כלכלית, על מנת לקבל תשואה מערך מטבע גבוהה יותר בעתיד. באותה הנשימה, מט"ח יכול להיות כלי נהדר לגידור ערך המטבע המקומי של המדינה בו המשקיע חי. למרות זאת, מטבעות לאומיים הם בעלי אספקה בלתי סופית, ונשלטים ע"י גופים פוליטיים, לפיכך הם חשופים לסכנת אינפלציה – ירידה בערך המטבע.

הזמן לנכס חדש

בפיזור השקעה מסוג זה, אנחנו חושפים עצמנו לצמיחה כלכלית הכוללת שלל נכסים – מדינות, חברות ומטבעות. תחת אותה אסטרטגיית השקעה אנחנו מגדרים את הסיכון שלנו באופן חלקי נגד אירועים כמו נפילה בשוק ההון בעזרת כלי השקעה יציבים יותר. הכלים הללו עדיין חשופים לסיכון של ירידת ערך מטבעות, וגם נפילה של מדינות. דעתי היא שמשקיעים רבים סומכים באופן אוטומטי על ממשלות שלהם כשזה מגיע לניהול הכלכלה, וכתוצאה מכך הם חושפים עצמם לסיכון מוגבר שלא בהכרח גלוי לעין.

בין אם אנחנו מודעים לכך או לא, אנחנו מגדרים את תיק ההשקעות שלנו (באופן חלקי) בעקבות סיטואציות שקרו בעבר – מהם למדנו כיצד לשמור יותר טוב על הכסף שלנו, וכתוצאה מכך להשאר במשחק לטווח הארוך ביותר. זה שנשארנו במשחק לטווח יחסית ארוך, לא אומר שניצלנו מטלטלות בהמשך הדרך. אחרי הכל, שוק ההון הוא בסך הכל תופעה די חדשה לאנושות. מי שחושב שכל חוקי המשחק כבר נכתבו, כנראה יגלה שהוא טועה במוקדם או מאוחר. 

שנת 2020 לימדה ועדיין מלמדת אותנו שקורים דברים בלתי צפויים שיכולים להשפיע בצורה דרסטית על התנהלות העולם, ללא כל התראה מוקדמת, אחת לכמה זמן (ספציפית, נראה שהתפרצות וירוס הוא אירוע שקורה אחת למאה שנים בממוצע).

אחת מהתגובות להתפשטות הוירוס COVID-19 והשפעתו על הכלכלה העולמית, היא הדפסת כמות יוצאת דופן של כסף, שלא מגובית באופן ישיר ע"י נכס כלשהו. הפעולה הזו כמובן נועדה כדי לייצב את הכלכלה, אך יש לה השלכות נוספות שגורמות לאי יציבות של מטבע הדולר. ככל שמדפיסים יותר דולרים, ערכו של דולר בודד יורד – ותורם להאצת אינפלציה. כתוצאה מכך, כל נכס שערכו נמדד לפי דולרים, עולה בערך – ביניהם מניות.
בנוסף, ישנם אירועים גיאופוליטיים המשפיעים באופן ישיר על כלכלות של מדינות נוספות כמו לבנון, ומכניסים חוסר ודאות בעתיד התפתחות המדינה. כעדים לאירועים כאלה, אנחנו חשופים להשלכות אך לא לגמרי מפנימים את העובדה שיש סיכוי, בין אם קטן או גדול, שמשהו דומה יקרה גם בטריטוריות נוספות בשנים הבאות, בעיקר בגלל ההשפעה שיש למדינות כמו ארה"ב על שאר העולם. 

כמות הכסף שהממשל האמריקאי הדפיס בשנה האחרונה:


source: tradingeconomics.com

איך מגדרים אינפלציה ב2020

שורש הבעיה באינפלציה והאופי בו ערך הכסף משתנה, היא העובדה שהאספקה שלו היא אין סופית. ממשלות יכולות להדפיס כמה כסף שבה להם, וכתוצאה מכך לשנות את הערך הנוכחי של המטבע. על מנת לגדר זאת, הדבר היעיל ביותר הוא לעבור לנכס עם אספקה סופית, שאי אפשר לייצר יותר ממנו. 

אחד הנכסים שצברו פופולריות בשנים האחרונות בדיוק מהסיבה שהוא בעל אספקה סופית (של 21 מיליון מטבעות) הוא ביטקוין. 

ביטקוין הוא מטבע וירטואלי שמשרת בתוך נכס מפוזר שלא קשור לאף מדינה, אדם או חברה. הוא נשלט ע"י קוד פתוח שנכתב ב2008 ע"י אדם אנונימי המכונה "סטושי נקמוטו". בלי להכנס להבטחה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ואם ביטקוין שווה את הסכום הנוכחי בו הוא נסחר – אני רוצה להבהיר למה זה כלי מעניין שיכול לעזור לרבים (לא לכולם) לגדר סיכונים נסתרים בכלכלה העולמית. 

בהסתכלות על כלי השקעה אלטרנטיביים שלא נשלטים או מושפעים באופן ישיר ע"י מחליטי החלטות, אין לביטקוין תחרות. ב2020, המטבע התחיל לצבור פופולריות ע"י מוסדות ואף חברות ציבוריות. 

פול טוטור ג'ונס, מייסד קרן הגידור המפורסם, מיליארדר ופילנטרופ החליט לחשוף את המשקיעים בקרן שלו לביטקוין, דרך אחזקה ישירה או עקיפה(דרך קרנות מחקות מדד) של המטבע.

בנוסף, ראינו השנה את החברה הציבורית הראשונה: מיקרוסטראטג'י, שהחליטה להמיר חלק נכסים שלה בשווי חצי מיליארד דולר לביטקוין. כמה חודשים אחרי, Square הייתה השנייה:

ההבדל בין ביטקוין ושאר המטבעות הוירטואליים

ביטקוין שונה משאר המטבעות בכך שלא ידוע מי כתב את קוד המקור של הפרוטוקול, אין למטבע הזה בעלים, והוא עובד באופן אוטונומי לחלוטין, תחת קוד הפתוח לציבור – אשר תורם להתפתחות הפרוטוקול ואבטחתו כמערכת להעברת תשלומים ללא מטווח(הבנקים). אין מי שיכול לשלוט בו כיום, מלבד אלה שמשתמשים בו ותורמים להתפתחותו – דבר אשר לא נראה עד היום בסביבה הכלכלית העולמית באף כלי אחר מלבדו. 

ביטקוין הוא הנכס המאובטח ביותר באינטרנט, בגלל רשת כורי המטבע שמאבטחים את רשת הכרייה והעסקאות ע"י כך שהם מקבלים תשלום בביטקוין עבור כל עסקה שהם מאבטחים דרך כח המחשוב שלהם. ביחד, זה יוצר כח מחשוב אחד אדיר שגורם לרשת העסקאות הזו להיות בלתי ניתנת לפריצה.  

אחרי היוולדות ביטקוין ב2008, נוצרוו מטבעות קריפטוגרפיים נוספים(המכונים כshitcoins) ע"י יזמים הידועים לציבור – הם מייסדי חברות אשר בונים טכנולוגיה לכל דבר. בדיוק בגלל הסיבה הזו, דעתי בנושא היא שהמטבעות אותם המציאו לאחר ביטקוין, אינם באמת מפוזרים ולפעמים אפילו ללא אספקה סופית. מה שגורם להם להיות די דומים בסופו של דבר למטבעות כמו הדולר, השקל והיורו.

 
המטבעות שהם לא ביטקוין נוצרו למטרה כלשהיא ע"י יזמים וחברות, בין אם זה באופן גלוי או לא, כנראה שהם שולטים על האופי בו הפרוטוקול מתנהג ויש להם אינטרס שערך המטבע יעלה – לפעמים בכל מחיר. אפשר לסכם כל דבר אחר אשר נראה דומה לביטקוין, או מתיימר להיות "הגרסה המשופרת" כאלמנט ה"after effect".

1% משווי התיק בביטקוין יכול להיות כלי משלים לאסטרטגיית הגידור נגד אינפלציה של המשקיע. 

הקייס לשים 1% מההון בביטקוין פשוט. זה "ביטוח השמוק" – נכס שלא נשלט ע"י מקבלי ההחלטות בפוליטיקה ויכול להוות ביטוח לטעויות שיעשו בניהול הכלכלה העולמית. התוצאה האידיאלית, אך זו שלא נרצה להגיע אליה היא שה1% הללו יהיו שווים יותר מה 99% האחרים באירוע בו כלכלת הfiat תקרוס ויצוץ צורך במטבע רזרבי חדש לכלכלת העולם. 

אחת ההקבלות האהובות עליי עבור תיאור השקעה בביטקוין, היא למעשה קניית חלק בחשבון בנק שוויצרי. 

כרגע יש בו עדיין מקום, הערך שלו עדיין לא ברור ונמדד בדולרים. ככל המקום בחשבון יקטן(לא יכרו יותר מטבעות חדשים) והצורך בו יעלה, כך המחיר של מקום בחשבון הזה יעלה.   

במקרה שלא נצטרך חלופה ונשאר על אותו המסלול מבחינת השימוש למטבעות, התפתחות הכלכלה והסביבה הגיאופוליטית, ה1% האלה יישארו במקומם ולא ישפיעו הרבה על תיק ההשקעות. בנוסף, הם לא יפעילו עומס פסיכולוגי על המשקיע בגלל הפלח המינורי שלהם בתיק ההשקעות שלו – גם אם בסופו של דבר לא יהיה למטבע ערך משמעותי. 

בפועל, מדובר בפעולה מאוד פשוטה של הכנסת נכס אלטרנטיבי נוסף לתיק ההשקעות, ואיזון השווי של אחזקת הביטקוין לאורך הזמן בהתאם לשווי של שאר תיק ההשקעות. הכנסת ביטקוין בערך נמוך לתיק ההשקעות לא ישפיע כמעט על הרכב תיק ההשקעות, אך יהווה נכס משלים בעל אספקה קבועה אשר מבטח את המשקיע במקרה בו הבלתי צפוי יקרה. 

כמה זה תלוש מהמציאות

דוגמא מצויינת לסיבה להחזיק ביטקוין בתיק ההשקעות הוא הכאוס שקורה בלבנון, השכנה שלנו. 

לבנון הצטרפה לאחרונה למועדון האינפלציה שכולל בתוכו מדינות כמו ארגנטינה וונצואלה, שם המטבע המקורי קרס וגרם לאינפלציה בכלכלה המקומית. במצב כזה כמובן אנשים מנסים להיאחז במטבע אחר בעל ערך יציב יותר – בעיקר דולר אמריקאי, וגם ביטקוין. 

בלבנון, ערך המטבע צנח ביותר מ50% תוך זמן קצר בגלל ביקוש מוגבר לדולר אמריקאי, שמהווה כרזרבה למטבע הלירה המקומי. כתוצאה דירוג הקרדיט של המדינה מ-B ל-CCC. ההשלכות על הכלכלה המקומית ברורות למדי, ונראה שיקח זמן רב לאושש את הכלכלה המקומית ממצב כזה, שיכול להפוך במהרה להיפר-אינפלציה. (במקרה של היפר-אינפלציה במקרים כאלו, אנשים עושים הכל על מנת לשמור על ערך הכסף שלהם, ובין היתר מנסים להיאחז במטבעות עם ערך יציב יותר (דולר, או מטבע עם אספקה קבועה – ביטקוין) וכתוצאה מכך גורמים לירידה חדה עוד יותר של המטבע המקומי בגלל נטישתו. לאחר מכן, מדינה שחווה זאת צריכה לעבור למטבע חדש). 

בלבנון, אנשים כבר איבדו חלק נכבד מהשווי הנקי שלהם, שהיה כולו תחת הכלכלה המקומית תחת מטבע הלירה. בגלל זה, נוצר מצב שלאנשים אין אפשרות לקנות אוכל! שלא לדבר על מותרויות אחרות. בגלל זה הם מנסים להציל את עצמם, בראש ובראשונה – ומנסים להמיר את הלירה בדולר אמריקאי או ביטקוין, על מנת לשמור על ערך הכסף שלהם. קריסת המטבע הלבנוני רק חיזקה את הטענה שאומרת שאין רע בהחזקת מטבע בעל אספקה סופית.

ביטקוין לא עמד ב"מבחן האמת" שלו במרץ האחרון

רבים ירדו על ביטקוין שלא עמד ב"מבחן האמת" שלו באמצע מרץ האחרון כאשר צנח בכ50% תוך מספר שעות לצד שוק המניות חווה את היום הגרוע ביותר שלו מזה זמן רב. רבים ציפו מביטקוין להתנהג אחרת משוק המניות, אם כי למען האמת זה הראה כי הם לא באמת מבינים במה מדובר.

כאשר מתארים את ביטקוין כמטבע לא קורלטיבי, מתכוונים לעובדה שהוא לא מושפע באופן ישיר מהחלטות הפד, הממשלה ומחזיקי הכיסאות – שכן אין להם גישה להחליט מה יקרה עם ביטקוין. חלק מאותם אנשים שמחזיקים מניות, מחזיקים גם בביטקוין. בשיא המשבר האחרון משקיעים נחשפו למצב בו הם היו צריכים כסף מזומן כדי לענות לmargin calls, ולצמצם הפסדים. הצרכים והמוח של האדם, נשארים זהים בזמנים קיצוניים גם כאשר מדובר בנכס מזן אחר. אדם שמחפש לצאת מפוזיציה בשביל להחזיק מזומן, לא עושה את ההבחנה ברגע האמת, ופשוט מוכר מה שצריך על מנת לשרוד. כל מי שמחפש את נכס הקסם לגידור תנודתיות קיצונית בשוק ההון – ביטקוין זה לא הנכס! 

ביטקוין מול הדולר

היתרון של ביטקוין אל מול הדולר במצב כזה, הוא שיש לו אספקה קבועה – 21 מיליון מטבעות (מתוכם כיום כ18 מיליון כבר נכרו). זה חשוב, כיוון שצורך משפיע באופן ישיר על האספקה, וערך המטבע. במקרה של ביטקוין, בגלל שאין מי שיכול להחליט באופן שרירותי על הרחבת האספקה, אפשר להיות בטוחים שברגע שמחזיקים חלק (אפילו מינורי) באספקת הביטקוין, זה לא ישתנה. 1

ביטקוין אחד תמיד יהיה שווה 1 ביטקוין. דולר אחד לא תמיד יהיה בעל שווי זהה, כיוון שהאספקה שלו משתנה!

איך "משקיעים" בביטקוין?

בלי להכנס לפרטים הקטנים, ישנם אתרים המאפשרים רכישה ישירה של מטבע הביטקוין (BTC) תמורת דולרים או מטבע אחר. (יש להימנע מרכישת מטבעות דומים כגון Bitcoin Cash – אלה הם יצורים אחרים לחלוטין שנמצאים על גבול ההונאה).

אחסנה הולמת: יש לדאוג לאחסון הולם למטבעות תחת ארנק דיגיטלי, ישנם הרבה אפשרויות – ארנק בדפדפן, תוכנת ארנק שמורידים למחשב האישי, או גם בסלולר. מטעמי אבטחה, אני באופן אישי מעדיף לשמור את המטבעות שלי offline, ככה יש יותר הגנה על המטבעות מפריצות, התקפות, או פגיעה במחשב האישי שלי.

ישנם מספר חברות המייצרות פתרונות מתקדמים בסטנדרט אבטחה גבוהה כגון Ledger וTrezor. 

היא עניין האבטחה הוא קריטי לחלוטין ושווה את ההשקעה, רק בשביל השקט הנפשי והנוחיות. 

חשוב מאוד לשמור על תצריף הprivate keys של כתובת הBTC, בלי זה – אי אפשר לשחזר את הגישה למטבעות במידה ומתנתקים או מחליפים את הארנק הדיגיטלי. 

לפני שקונים מטבעות, אני ממליץ לקרוא עוד על הנושא ולהבין באמת מה אנחנו מחזיקים. ככה נרגיש יותר בנוח להחזיק את המטבעות, לאחסן אותם, לשלוח ולקבל. נקודת התחלה טובה היא לקרוא על ביטקוין, יש ספרים, בלוגים וסרטונים מעולים ביוטיוב שמסבירים את הנושא. אחרי שלומדים יותר על הנכס, יותר קל להעריך את רמת סיבולת הסיכון שלנו אליו, ולהחליט על שווי האחזקה. 

לאחר מכן, אפשר להתחיל לקנות (באופן עקבי או בפעם אחת, תלוי אסטרטגייה) ולא להסתכל אחורה. 

אין תועלת במעקב אקטיבי אחרי שווי המטבע, כיוון שהמטרה היא לא לסחור באופן אקטיבי אלא להחזיק לטווח הארוך. לא לשכוח – בסך הכל מדובר בקניית "ביטוח שמוקים". ביטוח לא אמור לעניין אותנו יותר מפעם בשנה. 

הרעיון בחשיפה למטבע מסוג כזה הוא לרכוש גידור עבור סיטואציה שנרצה שלא תקרה מעולם, לכן אני לא רואה חשיבות לערך המטבע כאשר הכל "כרגיל". אם משקיע מוצא עצמו מושפע רגשית באופן תכוף עקב תנודתיות מוגבר(למעלה או למטה) – כנראה שהוא חשף את עצמו לנכס שלא מהסיבות הנכונות. 

כמו שאף אחד לא מאחל לעצמו להשתמש בביטוח, אני לא מאחל לאף אחד שערך הביטקוין שלו יעלה, או שהוא יצטרך להשתמש בו בעתיד. הרעיון הוא להחליף חלק קטן מנכס בעל אספקה משתנה, בנכס בעל אספקה קבועה שלא קשור ולא מושפע באופן ישיר מהחלטות השולטים בעולמינו. ללא הבנה, אני לא ממליץ לאף אחד לרכוש מטבעות דיגיטליים, כגון ביטקוין, איתיריום או כל מטבע אחר. לפני שמשקיע חושף עצמו להשקעה מסוג כזה, הוא צריך לרכוש ידע מתקדם על הנכס אותו הוא קונה, ולהרגיש מוכן לחשוף עצמו לנכס תנודתי ובלתי צפוי. 

השורה תחתונה 

ביטקוין מתאפיין בשלל ערכים ייחודיים, ששמים אותו בקטגורייה נפרדת משאר הנכסים בתיק ההשקעות המסורתי. זה בדיוק מה שהופך אותו לאטרקטיבי בעיניי משקיעים בעלי ראש פתוח והבנה בסיסית של יתרונות מטבע בעל אספקה קבועה. מהסיבה הזו, ביטקוין יכול להוות כנכס משלים לאסטרטגיית פיזור ההשקעה של משקיע שרוצה לגדר עצמו נגד סכנות האינפלציה. בעתיד בו לא ניתן לקבל תשואה משמעותית ללא סיכון, וכסף מודפס בקצב מוגבר, האטרקטיביות של ביטקוין בעיני משקיעים תמשיך לעלות. היום, המוסדות כבר התחילו להתעורר, לצד יותר משקיעים מוערכים שמאמינים בערך במטבע. זה סימן טוב לביטקוין, שרק מתייצב יותר ככל שהזמן עובר. בכל שנה שעוברת וביטקוין עדיין נשאר רלוונטי, השווי שלו כנראה ימשיך לעלות.

ב2018 נסים טאלב פרסם פוסט על ביטקוין, בתוכו כתב: 

Bitcoin is an excellent idea. It fulfills the needs of the complex system, not because it is a cryptocurrency, but precisely because it has no owner, no authority that can decide on its fate. It is owned by the crowd, its users. And it has now a track record of several years, enough for it to be an animal in its own right.

Nassim Taleb
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד

כותב התוכן באתר הינו משקיע חובבן. האמור באתר אינו מהווה יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
כל המסתמך על תכני האתר מבלי להיוועץ בבעל הרישיון המתאים עושה זאת על אחריותו בלבד. האתר עושה שימוש בקבצי עוגיות. (תנאי השימוש)

כותב תוכן האתר הינו משקיע חובבן. האמור באתר אינו מהווה יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
כל המסתמך על תכני האתר מבלי להיוועץ בבעל הרישיון המתאים עושה זאת על אחריותו בלבד. האתר עושה שימוש בקבצי עוגיות. (תנאי השימוש)