אם הייתי פותח בית השקעות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

בשבוע שעבר, ניסיתי לעזור לחבר שפתח קרן השתלמות בבית השקעות בישראל, ונחרד לגלות שרק שבוע לאחר שהכניס את הכסף, הפסיד. איך זה הגיוני? הרי עוד לא פורסמו תשואות בתי ההשקעות לאותו בחודש. 

בתי ההשקעות בישראל נוהגים לשתף בתשואות שהשיגו במהלך החודש הקודם רק כשבועיים לאחר סיום אותו החודש. ככה התעשייה בישראל עובדת כבר שנים, ולא נראה שמישהו רוצה לשנות דבר. 

בחזרה לסיפור שלנו. בית השקעות ידוע, שהשיג תשואות מעולות בשנה האחרונה רשם לחבר תשואה שלילית לפני סוף החודש, וגרם לו ״להפסיד״ (על הנייר) כ2,000 שקלים בתוך שבוע. לטענת בית ההשקעות, מיד לאחר שהכניס את הכסף, היו ירידות בשוק ולכן רשמו לו הפסד. מה היה גובה התשואה (הפסד) לפי החישוב? את זה הם לא משתפים. 

בתי ההשקעות הם נותני שירות לכל דבר

הבעיה שאני רואה מהסיפור הזה היא לא שהחבר הפסיד כסף, זה באמת יכול לקרות, והגיוני לחלוטין. הבעיה היא חווית השימוש בשירותי בתי ההשקעות בישראל, שלא נותנות לכספי המשקיעים את היחס שמגיע לו. איך זה יתכן שירשמו לאדם הספד כספי מבלי להגיד לו את הנגזרת לפיו חושב ההפסד? איזה ברוקר רושם הפסד למשקיע מבלי להראות לו את מחיר המניה עליה הפסיד כסף? 

רשימת התלונות בשימוש בבתי השקעות בישראל ארוכה, וכוללת בין היתר בעיות שירות לקוחות, ממשק משתמש הזוי, תהליך הרשמה ידני או טלפוני, הפקדות אבודות ועוד. אני שואל את עצמי, איך הגענו למצב הזה? בתי השקעות הם נותני שירות לכל דבר, וכך צריך להתייחס לנושא. 

הבעיה כיום היא שצרכנים לא יודעים סטנדרט בתחום הפיננסים, בעיקר בגלל חוסר הבנה. צרכנים פיננסיים מפחדים כיום מהתעסקות מול בתי ההשקעות ובצדק, בגלל הבירוקרטיה הנלווית, השירות המאכזב, חוסר השקיפות והקושי להבין איפה באמת נמצא הכסף שלהם.

לא אתפלא אם הדור הבא של המשקיעים יחפש מקומות אחרים לשים את הכסף שלו, הרי מי רוצה להתעסק עם כל זה?? אלמלא הטבות המס הקשורות בקרנות ההשתלמות, קופות הגמל, אני חושב שמצב בתי ההשקעות בישראל היה נראה אחרת. יחד עם זאת אני חושב שכיום, הפוטנציאל להפוך את הקערה הוא גדול מתמיד. 

זה צריך להתחיל ממוטיבציה לשנות דברים. כיום, לבתי ההשקעות יש אפס מוטיבציה לשנות דברים בגלל שהם ממשיכים לגייס כסף מצרכנים למרות השירות הגרוע, תשואות מאכזבות בחלק מהזמן וחוסר שקיפות. למה להם לשנות משהו? הביזנס עובד ודמי הניהול מתקתקים. הרגולציה לא משתנה, ומעשה נראה שהיא לא רוצה כל כך לשנות דברים. 

תשואות בבתי ההשקעות

באפריל האחרון, ממש אחרי הירידות הגדולות של מרץ, איגוד בתי ההשקעות שקל הפסקת פרסום תשואות על בסיס חודשי בטענה שהם רוצים ״להגן״ על הצרכנים מביצוע מהלכים פזיזים. העולה מכך היה כי פרסום תשואות על בסיס רבעוני באתר גמל-נט אמור להיות מספיק, בגלל הטענה שחשוב זה לשקול את איכות ההשקעה בטווח הארוך של מעל 3 שנים אחורה, ולא בטווח הקצר. 

הטענה הזו נכונה, ואף אחד לא צריך ללכת להחליף בית השקעות כל חצי שנה בגלל תשואות מאכזבות. יחד עם זאת, נראה ששכחנו שזו זכותו הבסיסית של כל צרכן פיננסי לדעת מה קורה עם הכסף שלו בכל נקודת זמן. האמור ע״י בתי ההשקעות ושיטת פרסום התשואות הנוכחית היא שוות ערך לכך שצרכנים יוכלו לראות את העובר ושב בחשבון הבנק שלהם רק אחד לחודש. הרי למה לך לעקוב אחרי חשבון הבנק שלך כל יום? מה שמשנה זה חיסכון כסף בטווח הארוך. ברור שככה לא נראים שירותים פיננסיים ובתי ההשקעות נכללים גם הם בקטגוריה הזו.

בתי ההשקעות מנסים להגן על הצרכן שלהם מלפגוע בעצמו, אך זה לא נותן להם זכות להסתיר ממנו מידע שקיים אצלם במערכת בנוגע לכסף שלו. העובדה שבתי ההשקעות יודעים לעדכן על הפסדים ורווחים לפני סיום החודש מראה לנו שכל המידע קיים אצלם. הם יודעים בדיוק מה התשואות היומיות שלהם, והרבה מעבר לך. יחד עם זאת, הם בוחרים להסתיר את זה מהצרכנים. 

בקצב בו עולם הפיננסים מתקדם והופך לזמין, זול ושקוף יותר, בתי ההשקעות יצטרכו להתעורר. תופעת המסחר הדיגיטלי דרך הסמארטפון, קריפטו, עמלות אפס, שברי מניות וכניסה ללא סכום מינימלי פתחו את עולם ההשקעות ליותר אנשים. לעומת זו, בתי ההשקעות עדיין ברוב המקרים נשענים על אותה הטכנולוגיה בה השתמשו לפני 10 שנים, שירות לקוחות טלפוני ולא יעיל, ואף טפסים למילוי ידני. בנוסף, רוב בתי ההשקעות לא מאפשרים מסחר ישיר דרך הסמארטפון, או עמלות אפס. 

כיום אנשים רוצים מוצר השקעה קל, זמין ומהיר – אני לא חושב שבתי ההשקעות כיום עונים על הצורך הזה. יחד עם זאת, יש הרבה דברים שבתי ההשקעות יכולים ללמוד מאפליקציות ושירותים חדשניים בתחום הפיננסים, בעיקר מעבר לים. בלי להכנס עמוק מידי פנימה, שירותי robo-advisor, השקעה פסיבית במניות ורכישת מוצרי השקעה אלטרנטיביים כמו קריפטו עושים את ההבדל עבור הדור הבא של המשקיעים, שלא רוצים לדבר עם אף אחד בטלפון, למלא טפסים או להתמקח על דמי ניהול. צרכנים צעירים רוצים להתחיל הכי מהר שיש בלי שיבלבלו להם את המוח. 

כאחד שעובד בתעשייה ולומד מקרוב מוצרים פיננסיים, התחלתי להשתעשע עם המחשבה של להקים בית השקעות מותאם לעשור הבא ואילך. המחשבה העיקרית היא לבנות מוצר הפוך לגמרי מחווית השימוש הפרימיטיבית של בתי ההשקעות בישראל כיום. על מנת לשמר את הטבות המס השונות שבאות עם קרנות השתלמות וקופות גמל שונות, צריך בכל זאת לשמור על אופי המוצר דומה בהסתכלות רחבה. 

אם הייתי עושה זאת בעצמי

אם הייתי באמת הולך על הרעיון של לפתוח בית השקעות חדש, שתואם את צרכי התעשייה המתפתחת, הייתי נותן עדיפות לדברים הבאים:

נגישות

הדבר הראשון שהייתי משנה ובונה אחרת, הוא הצטרפות דיגיטלית. בתי ההשקעות בישראל טוענים היום שהם תומכים בהצטרפות דיגיטלית, אך בפועל התהליך עדיין לא קל כמו רישום לאפליקציה.

בבית השקעות שלי, הייתי משקיע קודם כל בתשתית מותאמת לסמארטפונים. הכוונה היא שאפשר לעשות הכל, אך ורק מהטלפון. ברגע שהצרכן יודע שהוא יכול לעשות הכל מכל מקום, בלי תקלות טכניות ובלי לחשוש שהפעולה שלו לא תיקלט, הוא יותר בטוח בשימוש בשירות.

כולנו חווינו את זה: הפקדות שלא נקלטו, הפקדות שנאבדו, חוסר מענה בטלפון, זמן המתנה ארוך למענה טלפוני, טעויות בפתיחת קרן בגלל פעולה ידנית ע״י נציג ועוד. כל החוויות השליליות האלה עבור הצרכנים יכולות להימנע ע״י מעבר למתן שירות דיגיטלי בלבד. אנשים עושים טעויות, מחשבים לא.

אנשים כיום לא רוצים לדבר עם נציגים בטלפון, הם רוצים שמישהו יפתור להם את הבעיה באופן מיידי. לא רוצה פקסים, אישור טלפוני, חתימות מעצבנות או לחכות שבועות בשביל אישור הפקדה. בית ההשקעות שלי היה נפתח בלי שירות לקוחות טלפוני, תאמינו או לא. 

שקיפות

בתי ההשקעות בישראל יכולים לברוח מתחרות ע״י שקיפות. זה מדהים אותי שאף אחד מבתי ההשקעות לא העלה בדעתו את המחשבה שאולי לפרסם תשואות על בסיס יומי זה דבר חיובי? לצרכנים פיננסיים, שקיפות זה הדבר הכי חשוב שיש, יותר מתשואות. בתי השקעות בישראל יכולים לברוח מתחרות ע״י שינוי התפיסה הנוכחית של להסתיר מהצרכן כל מה שאפשר. השוס הגדול לבתי ההשקעות יהיה שקיפות מוגברת, נגד התפיסה של המתחרים שלהם. 

למה לא להצהיר על האחזקות באופן שוטף? למה לא לפרסם תשואות יומיות?
ARK invest, מנהל השקעות חדש יחסית שגדל בארה״ב, תופס תאוצה בקרב הדור הבא של המשקיעים ע״י ETF (קרנות סל) עם ני״ע שהצרכנים רוצים להחזיק. הם מפרסמים אחזקות ואיזונים על בסיס שוטף כחוק, והמשקיעים אוהבים לקרוא בדיוק על זה. למה? כי זה שקוף, ומראה להם שאין פערי ידע בין המוכר לצרכן. האסטרטגייה השיווקית שלהם פשוטה מאוד – לתת לאנשים מה שהם רוצים, ולקחת דמי ניהול על ניהול האחזקות. בבסיס, זה בדיוק מה שבתי ההשקעות בישראל עושים. אני לא רואה סיבה שקרנות השתלמות או קופות גמל יתנהגו אחרת מתעודות סל.

הייתי שמח מאוד לדעת באיזה מניות בית ההשקעות שלי מחזיק, ומתי הוא מעדכן/מאזן אחזקות לתיק במסלול מסויים. אני מזכיר שמדובר במידע קיים ונגיש לכל הגופים, הם רק צריכים לבחור לפרסם אותם. לפרסם אחזקות לא יפגע באף בית השקעות ולפי דעתי רק יועיל ע״י שקיפות, ובין היתר יעזור להם לשווק את הקרנות שלהם דרך פרסום תיק האחזקות. 

כיום בתי השקעות חייבים לדווח על חלוקת הנכסים שלהם בכל מכשיר פיננסי. חלוקת הנכסים מתבטאת בשמות מעורפלים כמו ״מזומנים״, ״אג״ח ממשלתיות/קונצרניות״, ״פקדונות״, ״קרנות נאמנות״ (זה לא מה שהם מוכרים בעצמם?), ״הלוואות״ וכמובן ״נכסים אחרים״. 

לאיזה צרכן יכול להיות ברור איפה נמצא הכסף שלו לפי התיאורים המעורפלים הללו? מלבד אלה שעובדים בתעשיית הפיננסים בישראל אין סיכוי להבין זאת. בעיני, זה הזוי לחלוטין שאנשים מפקידים כספם מבלי לדעת בפירוט איפה הוא מושקע. 

שמות מסלולים

ובחירתם היא לדעתי עוד נקודה קריטית בה בתי ההשקעות יכולים לעשות עבודה טובה יותר. התאוריה שלי היא שעם הזמן קרנות השתלמות וקופות גמל יראו יותר כמו קרנות סל, והכל יעבור לניהול יותר פסיבי. אנחנו כבר מתחילים לראות את כיום עם מסלולים מחקי מדד S&P500 בבתי ההשקעות השונים. 

כשצרכנים מקבלים יותר נגישות לשוק ע״י מדיה וחדשות, הם מתחילים לפתח דעה בקשר להשקעות שלהם ולהחליט בעצמם מה טוב להם. במקרים מסויימים, ולדעתי אך יותר בעתיד הם ירצו לדעת איפה הכסף שלהם נמצא ומה הוא עושה, בלי קשר לבית ההשקעות. לכן קרנות מחקות מדד צוברות פופולריות. בעתיד, זה רק יעשה משמעותי יותר יחד עם טרנד נגישות מידע פיננסי ושקיפות בוול סטריט. 

לדעתי יש הרבה פוטנציאל לקרנות וקופות מעבר למסלולי מניות, אג״ח וכללי. אופי ההשקעה של צרכנים כיום הוא יותר מגוון, ודורש התאמה ספציפית יותר לחשיפה לסיכון (גבוה או נמוך). אני מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לפזר השקעה בקרן ההשתלמות שלהם במניות יותר ספציפיות כמו הBig Tech בלבד למשל, או אפילו לקבל חשיפה לביטקוין. 

מסלולי השקעה ספציפיים ואף מותאמים אישית, כמו ששירות השקעות בארה״ב בשם M1 Finance מספק, יכול להיות הדבר הגדול הבא. הצרכן בוחר מניות ספציפיות או קרנות סל, סכום השקעה אוטומטי, והם ידאגו לבצע את כל האיזונים עבורך – לדעתי זו יכולה להיות התקדמות נהדרת, שמתבקשת ב2021.

דמי ניהול

אם ניקח רגע צעד אחד אחורה, ונבחן את האופי בו בתי השקעות מתוגמלים בישראל, נגלה דבר מעניין. 

על פניו, בתי השקעות מספקים שירותי ניהול כספים לצרכן ללא הבטחה או סטנדרט תשואה כלשהו. אם הבית השקעות הפסיד כסף, הוא עדיין יגבה את דמי הניהול שלו, למרות שעל פניו הוא נכשל בעבודתו.

הקונספט הכללי של ״בתי השקעות״ הוא יוצא דופן, ולא משוכפל מחוץ לישראל לצרכן הממוצע לפי מה שידוע לי. בחו״ל, לצרכנים עם סכום נזיל של פחות ממיליון דולר אין אפשרות לקבל שירות השקעות מנוהל באופן כמעט אישי מחוץ לבנק. המקביל הקרוב לשירות בתי השקעות ופמילי אופיס (סוכנויות פיננסיות בלי הז’רגון) הן קרנות גידור. 

מודל קרנות גידור (שלומי ארדן, מנהל קרן גידור מסביר אותו בבלוג שלו), שקיימות גם בישראל, דומה לזה של בתי ההשקעות – הן מנהלות כספים של משקיעים (כשירים בלבד, להבדיל מבבית השקעות ״רגיל״). ההבדל העיקרי בין השניים הוא שיטת התגמול.

עמלות בקרנות גידור מורכבות משני פרמטרים:

  • עמלות דמי ניהול (fees), שאמורות לכסות את העלויות השוטפות של משרד ההשקעות, לשלם על עורכי דין, רואי חשבון וכן הלאה. העמלה הזו היא בד״כ 2% מסך הנכסים המנוהלים לשנה. יש הטוענים שהחל מסף גודל נכסים מסויים, העמלה הזו הופכת לשכר מנופח לשותפים המנהלים של הקרן. לפיכך, קרנות מסוימות בוחרות במודל שקוף יותר של דמי ניהול לכיסוי ההוצאות ושכר המנהלים בלבד. 
  • תגמול על ייצור אלפא (carry), הוא תשלום עמלה למנהלי הקרן על התשואה שיצרו למשקיעים שלהם. אם הקרן הרוויחה למשקיעים שלה 10 מיליון דולר (מזומן על מזומן), היא תיקח פלח של בין 1-3 מיליון דולר(10%-30%). כאן נמצא הכסף הגדול

בבתי השקעות בישראל, יש רק דמי ניהול שנגבים בכל מצב. המטרה של דמי הניהול במקרה הזה הוא לכסות על כל ההוצאות וגם לדאוג שבית ההשקעות ירוויח כסף. במודל הזה, אין קשר ישיר בין העמלות והתוצאות. התוצאה היא בתי השקעות נחותים עדיין מרוויחים יותר כסף מבתי השקעות מצטיינים במשק, רק בגלל שהם מנהלים יותר כסף.

ההבדל בין התגמול עבור ההצלחה ודמי הניהול, הוא שתגמול ההצלחה שם לבית ההשקעות יותר עור במשחק. 

כאן יש פוטנציאל גדול לשני הצדדים להרוויח כסף, במידה ומנהל ההשקעות ביצע עבודה טובה. 

למנהלי קרנות גידור יש במקרים מסוימים סף תשואה מינימלי מצופה, לפני שיקבלו תגמול על ייצור תשואה עודפת. בד״כ, סף התשואה נמדד לפי ביצועי עבר של הS&P500 או פרמטר אחר עליו מסכימים השותפים בקרן. אני אוהב את המודל הזה, כי זה נותן תמריץ אמיתי למנהלי ההשקעות לעשות את העבודה שלהם. במידה והם אכן מייצרים תשואה אטרקטיבית, הם גם נהנים מפרס מכובד, שיכול להיות שווה להם הרבה יותר מדמי הניהול. 

אני שואל אם עצמי מה היה קורה אם לבתי השקעות בישראל היה להם תמריץ מסויים לעשות את אותו הדבר.

מה אם בתי השקעות היו גובים דמי ניהול נמוכים יותר אך מכניסים מודל הצלחה של תשלום לפי ייצור תשואה? (אפילו אם ללא סף תשואה מינימלי).  

על פניו, אני יכול לשער שהיה להם יותר תמריץ לעשות עבודה טובה יותר, בגלל שהם היו יכולים להרוויח הרבה מאוד כסף. כיום המצב הוא שבתי ההשקעות יקבלו את דמי הניהול שלהם, בלי קשר ישיר לתשואה שהם מייצרים.

כיום, אם בתי השקעות מייצרים יותר תשואה, ככה הנכסים המנוהלים שלהם גדלים וכתוצאה מכך הם מרוויחים יותר כסף. בנוסף הם יכולים לגבות דמי ניהול גבוהים יותר בגלל תוצאות העבר, אבל זה עדיין כסף קטן לעומת 10% מהרווחים.

ניקח לדוגמא בית השקעות שמנהל 50 מיליארד שקלים (נתעלם מהפקדות שוטפות לצורך ההפשטה).

דמי ניהול ממוצעים של 0.6% מספקים לו הכנסה של כ 300 מיליון שקלים בשנה. 

ייצור תשואה של 10% בשנה משמעו רווח למשקיעים בסך 5 מיליארד ש״ח. 

10% דמי הצלחה (carry) לבית ההשקעות על רווח של 5 מיליארד שקלים היה מתורגם ל500 מיליון שקל נוספים בשנה. 

התגמול הזה שווה לבדו יותר מ 1.5x ההכנסה השנתית מדמי הניהול הקיימים. 

בשביל בית ההשקעות, זה אומר שהוא יכול להוריד את דמי ניהול לכמעט 0% בשנה בשביל למשוך יותר נכסים ולייצר בו זמנית הכנסה גבוהה יותר בגלל שיטת תגמול שונה.

אפשר לדמיין שקשה יותר להסביר לצרכן פיננסי ממוצע מודל עמלות שכזה, אך אני עדיין סבור שבעולם בו ברוקרים מציעים מסחר מניות עם אפס עמלות, אפשר למצוא בזה היגיון. עבור לקוחות, לשלם כמעט 0% עמלות עבור שירות ניהול כספים יכול להיות אטרקטיבי ביותר.

בשורה התחתונה נראה שזה יכול להיות מודל win-win עבור שני הצדדים, החוסך ומנהל ההשקעות. מנהל ההשקעות יקבל תגמול גבוה יותר, אם עשה עבודה טובה. מנגד, הצרכן ישלם רק במקרה וקיבל ערך ממנהל ההשקעות. אם הייתי פותח בית השקעות, הייתי בהחלט שוקל אפשרות לגבות עמלות תחת מודל שכזה. 

פוטנציאל גדול

בתי השקעות הוא כלי השקעה מדהים שלא קיים במדינות רבות. האפשרות לתת למנהל השקעות לנהל לך את הכסף באופן פסיבי תוך תשלום עמלות סביר הוא שירות פרימיום שלא קיים מעבר לים ברוב המקרים, בטח שלא לצרכן פיננסי ממוצע ללא כל סכום השקעה מינימלי. 

שיפור כלי ההשקעה בקיימות בשילוב עם הטבות מס משמעותיות יכול לשפר את העתיד הפיננסי של כל אזרח בישראל, ואף מעבר לכך. כאשר אדם מרגיש יותר ביטחון להשקיע כסף במקומות נכונים, הוא משפיע באופן ישיר על העתיד הפיננסי שלו ושל משפחתו. המדינה צריכה לעודד שקיפות ונוחות שימוש בכל הקשור בפלטפורמות השקעה בישראל, בגלל שיש לזה השפעה ישירה על תלותיות האזרחים בקצבאות פרישה של המדינה. 

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחכות למדינה במצב הנוכחי, והשינוי צריך להגיע מבפנים. לצרכנים יש הכי הרבה כח להשפיע על השירות שהם מקבלים מבתי ההשקעות ושאר גופי השקעה. אני חושב שיש פוטנציאל אדיר להפוך את קרנות ההשתלמות וקופות הגמל למוצר השקעה ידידותי יותר לצרכן, וכתוצאה מכך לעודד יותר אנשים להשקיע כסף בנוחיות. מהלך כזה מתחיל בהנגשת כלים והסרת מחסומים בירוקרטיים קיימים שעוצרים מאנשים להשקיע את הכסף שלהם. 

השינוי יתחיל משקיפות מתבקשת בצד בתי ההשקעות וגם שדרוג טכנולוגי לכלי ההשקעה. השלב השני יהיה הנגשת מוצרים פיננסיים ושינוי תפיסות קיימות בנוגע למסלולי השקעה, בהתאם לדרישות הצרכנים. בעולם של היום, המשקיעים יודעים יותר מבעבר ודורשים שירות בהתאם. מהצד השני, נותני השירות יהיו חייבים להתאים עצמם למציאות המשתנה ולאופי ההשקעה של הדור הבא של המשקיעים. 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד

כותב התוכן באתר הינו משקיע חובבן. האמור באתר אינו מהווה יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
כל המסתמך על תכני האתר מבלי להיוועץ בבעל הרישיון המתאים עושה זאת על אחריותו בלבד. האתר עושה שימוש בקבצי עוגיות. (תנאי השימוש)

כותב תוכן האתר הינו משקיע חובבן. האמור באתר אינו מהווה יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
כל המסתמך על תכני האתר מבלי להיוועץ בבעל הרישיון המתאים עושה זאת על אחריותו בלבד. האתר עושה שימוש בקבצי עוגיות. (תנאי השימוש)