סיכון אסימטרי 101

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

כאשר משקיע בוחן הזדמנות השקעה, המטרה היא להרוויח כסף מעסקה או אחזקת נכס מסויים לטווח קצר או ארוך. רבים מאיתנו משקיעים מהזווית הזו, אך לא מסתכלים על התמונה המלאה כאשר זה מגיע לבחינת סיכונים בהשקעות שלנו.

משקיעים רבים טובים בהערכת הפרס יותר מאשר הערכת הסיכון הכרוך, ולפיכך מסכנים עצמם שלא כראוי. המשקיעים הטובים ביותר מצטיינים בהערכת סיכונים, אולי ברמה מסוימת אפילו יותר ממציאת הזדמנויות.

בפוסט הבא, אני אציג את הרעיון של סיכון אסימטרי, ואיך ליישם אותו בתוך אסטרטגיית ההשקעה על מנת להצליח בתוך המשחק, וגם מחוץ אליו – בחיים האישיים. אני למדתי שזיהוי סיכון אסימטרי הוא אחד הכישורים החשובים ביותר עבור כל משקיע וגם בחיים האישיים. 

מהו סיכון אסימטרי?

המשמעות של לקיחת סיכון אסימטרי היא פעולה שהתוצאות שלה אינן זהות. במצב של השקעה בפועל, תוצאה אחת מובילה למצב בו משקיע יכול להרוויח יותר כסף, מאשר הוא/היא יכול להפסיד בתוצאה השנייה (אם העסקה הולכת נגדו). 

דוגמא מעולה לכך יכולה להיות מהלך קניית הcalls על מניית $GME של r/DeepFuckingValue ואח״כ מיכאל בורי – המשקיע שעשה את הBig Short במשבר הסאבפריים. אי שם באמצע 2019 , הרבה לפני הבאזז האחרון, הוא החליט לקנות אופציות על גיימסטופ בהתבסס על תזה שהשוק מספיד את גיימסטופ שלא כהוגן תחת מחיר נמוך מהערך האמיתי של החברה. הוא חקר על המספרים של העסק והבין שמעל 90% מהחנויות ברשת פועלות תחת רווחיות. בנוסף, החברה ישבה בזמנו על כ 100 מיליון דולר במזומן – כנראה שהיא לא הולכת לשום מקום למרות אחוז השורט הגבוה שהיה עליה בזמנו. 

מיכאל הבין שלמנייה אין עוד הרבה מקום לרדת (downside) ב$3 , ובהתבסס על העובדה שיש לחברה נתונים בריאים יחסית הוא מחליט להכנס – סטאפ מושלם למהלך אסימטרי. 

מניית גיימסטופ

צמצום הסיכון

מייק דאג קודם כל לכך שלמנייה אין עוד הרבה לאן לרדת, כך שהוא למעשה מגביל את הסיכון שהוא לוקח מראש. זה לא פורסם, אבל אני מאמין שהוא דאג גם להחליט על נקודת יציאה למקרה שהמנייה תרד עוד. בנוסף, חשוב לזכור שהוא לא החזיק במניות אלא קנה אופציות שמאפשרות לו לקנות את המניות בעתיד במחיר מסויים – כך שהוא סיכן כמות מצומצמת של מזומן בהשוואה לאם היה מחזיק במניות באופן ישיר.

יותר upside מdownside

בצד השני, זה כל היופי בטרייד הזה – הוא שיש לו באופן תיאורטי הרבה מרווח לעשות כסף. מייק זיהה שלחברה כזו אין הרבה אפשרויות חוץ מלהמשיך לתפעל את העסק ולצמוח. בנוסף, מספיק שמשקיעים אחרים יגלו את הסטאפ הנוכחי של החברה מבחינת מספרים ויש כאן סיכוי ממשי להרוויח הרבה יותר ממה שהוא מסכן. 

מיותר לציין שהמהלך הזה היה רווחי. (ראו מרד האיכרים של הסולידית)

דוגמא נוספת לסיכון אסימטרי קלאסי, מסוג יחסית חדש היא השקעה במניות SPAC. מניות כאלה מונפקות לפי מחיר של $10 למנייה, וכל משקיע יכול להזדכות על המנייה שקנה ולקבל בחזרה $10 מהספונסר עבור המנייה שלו עד שהחברה משלימה את המיזוג עם חברה נוספת. 

בפועל, אני יכול מחר ללכת לקנות מנייה ב$10 בציפיה שהיא תעלה בעתיד. היפה הוא שאני תמיד יוכל להחזיר את המנייה תמורת $10 ששילמתי וכתוצאה מכך לא אוכל להפסיד כסף על ההשקעה, רק זמן בתוך הפוזיציה. 

ככה נראה סיכון א סימטרי מושלם (אם באמת שילמתי רק $10 על המנייה) – יש upside ללא downside. 

משקיע תמיד צריך לשאוף לעסקאות עם סיכון אסימטרי, כאשר רמת הסיכון ממוזערת לרמה הנמוכה ביותר בהתאם לרווח הפוטנציאלי.

לפני שמשקיע הולך לחפש סיכונים אסימטריים, עליו לזכור קודם את סדרי העדיפויות שלו במשחק:

  1. להישאר במשחק

משקיעים רבים שוכחים את הבסיס להכל, הכסף שלהם. הם מוכנים לסכן את תיק ההשקעות המלא שלהם בשביל עסקה אחת, המנייה אחת או “גל” אחד, בו הם יקחו את כל הקופה הביתה, כך הם חושבים לפחות. 

הם כל כך מאוהבים במחשבה של לנצח, להרוויח כסף, ולהגדיל את התשואה – שהם שוכחים לחשוב מה עלול לקרות בצד השני של המשוואה. מה אם זה לא ילך? האם הם יוכלו להמשיך לעמוד על הרגליים ולתפקד מחר כרגיל? כל עסקה, מהלך או החלטה צריכה להגיע תוך מחשבה על עקרונות ראשוניים – בשבילי, ובשביל אחרים זו צריכה להיות השאלה – האם אני אשאר במשחק גם אם הכל ילך נגדי? 

לא משנה כמה אני בטוח בעסקה, אני יודע שאני מתעסק בדבר שאין לי שליטה עליו – לכן אני לא יכול להיות בטוח בעצמי. אני יודע שקיים סיכוי שאני אטעה – זה אחד הדברים החשובים ביותר לזכור לאורך כל הדרך, גם אחרי שמרוויחים באופן עקבי. החוכמה הגדולה בלקיחת סיכונים אסימטריים היא צמצום הdownside לפני מקסום הupside. משקיע נבון אף פעם לא יסכן את כל צ׳יפים שלו עבור מהלך אחד, כנראה שאפילו לא 20% מהם.

  1. ללמוד מטעויות

כל הרעיון בפיתוח אסטרטגיית השקעה הוא למעשה להתאמן על יצירת הזדמנויות השקעה, בין היתר תחת זיהוי סיכון אסימטרי. בכל עסקה שמשקיע יעשה, הוא יהיה חייב להפנים את הלקחים מהעסקה הקודמת ולהיות צעד אחד קדימה בעסקה הבאה, בלי זה – הוא לא ילמד מהטעויות שלו ולא יצליח להניב רווחים, כיוון שהוא ישאר קרוב יותר לצד החובבני של עולם ההשקעות, בו אנשים מהמרים ולא משקיעים. 

להשקיע כסף בצורה נבונה זה ספורט אחר מהימורי מניות. אני לא אומר שאי אפשר לקחת רווחים בפרק זמן קצר, אבל צריך לדעת להעריך סיכונים ולקחת החלטות שקולות שמוכנות לכל מה שיכול לקרות בעתיד. 

  1. להרוויח כסף

להרוויח כסף זה שלב התוצאה. הרווח מגיע כתוצאה מחשיבה ועבודה נכונה לפני ובמהלך ביצוע העסקה. רוב העבודה מתבצעת לפני ביצוע העסקה, אנשים רבים לא מפנימים את הנושא ושוחכים את העובדה ש”הסיכון מגיע מאי הידיעה” (באפט). משקיעים רבים לא מודעים לעבודה שמשקיעים מקצוענים בקרנות גידור, בתי השקעות, ובנקים עושים – אין להם מושג במי הם מתחרים. הם לא יודעים שהם נמצאים באותה הזירה עם אנשים שעובדים בלקנות ולמכור ניירות ערך, מחקר, קריאת דוחות פיננסיים של חברות, ניתוח טכני ועוד שלל פעולות שנעשות לפני ביצוע עסקה, לרוב ע”י מחשבים עם אלגוריתמים מתקדמים!

ללחוץ על BUY? זה השלב הכי קל.

בחינת הזדמנויות השקעה

בשלב בחינת הזדמנויות ההשקעה, הדבר האחרון שמשקיע צריך לעשות, הוא לרדוף אחרי עסקה. 

מה שמקצוענים עושים בכל רגע נתון, הוא סקירה ובחינה של עסקאות בעלות אלמנט אסימטרי, בהן ניתן להרוויח בגלל מצב מסוים המשמש כמדרגה למצב בו יש יותר סיכוי לערך לעלות מאשר לרדת (או ההפך במהלך short). המשקיע מזהה את המצב הזה, שוקל את האפשרויות שלו, והאם יש סיכוי גדול יותר שהעסקה תלך בכיוון שלו. בשלב בחינת הזדמנויות ההשקעה, 80% מתוצאת העסקה כבר מונחת על הכף, כיוון שיש הרבה פקטורים נוספים שישפיעו על האופי בו יזוז נייר הערך מלבד הנייר עצמו. 

הטריק בשלב הזה הוא להגיע מוכן מראש עם חוקים למשחק.

בשלב בחירת העסקה, המשקיע ירצה להגיע למצב אופטימלי, בו הוא מניח כמה שפחות על הכף כדי להרוויח כמה שיותר. הרבה אומרים שאין תשואה בלי סיכון, והיחס ביניהם תמיד יהיה שווה. אני למדתי שזה לא נכון, ואנשים רבים מכלילים את החוק הזה בסוגים אחרים של השקעות מבלי לדעת על מה הם מדברים. 

הטריק הוא כזה, להחליט על אחוז מסוים משווי התיק שנוח למשקיע לסכן בשביל העסקה מבלי שהתיק יפגע בצורה משמעותית, ועדיין יהיה אפשר לטעות לפעמים נוספות לאחר מכן מבלי “לשרוף” את כל תיק ההשקעות. 

אני למדתי שעבור משקיעים מסויימים, 2% מתיק ההשקעות יכול לשמש ככלל אצבע לסכום אותו הם מרגישים נוח לסכן מבלי לפגוע בצורה משמעותית מידי בתיק ההשקעות.

כדי להגיע למצב בוא המשקיע חשוף ליותר upside מאשר downside, הוא חייב להחליט על חוקי המשחק מראש וגם להגדיר מראש כמה הוא רוצה להרוויח (upside) באותה העסקה, באופן יחסי לסיכון שהוא מניח על הכף (downside). סיכון אסימטרי קלאסי, כמובן בהתאם לרמת הסיכון בעסקה, משתנה ויכול להגיע ל100/1 במקרים מסוימים בהם משקיעים מזהים הזדמנות השקעה.

דוגמא נהדרת לסיכון אסימטרי קיצוני היא בשוק הפרטי, כאשר משקיעים רוכשים חלק מחברת סטארט אפ לפני שהמוצר קיים, ומכניס כסף. בשביל משקיעים כאלה, אלא אם יקבלו חזרה 100 פעמים את הכסף שלהם, מבחינתם מדובר בעסקה שלא הניבה מספיק רווח ביחס לסיכון שלקחו. למה? כי הם משקיעים כסף ביותר מחברה אחת. הם משקיעים בהרבה חברות והם יודעים מראש שרובם יכשלו. לכן, הם בונים על חברה אחת או כמה חברות בודדות מתוך תיק ההשקעות שלהם שיהיו שוות יותר מערך כל שאר החברות ביחד. 

בשוק ההון לדוגמא, ברוב הפעמים מדובר בסיכון מופחת בהשוואה לשוק הפרטי כיוון שיש יותר מידע על חברות ציבוריות, וגם יותר משקיעים שמנסים להעריך אותם לפני שווי שוק הוגן (בהרבה מקרים הם גם טועים בהערכה הזו).

זה יוצר עבור המשקיע סביבת השקעה צפוייה יותר ולכן מפחיתה את הסיכון שהוא לוקח כאשר הוא נכנס לעסקה. 

לפי כך, אפשר להבין כי מדובר ביחס רווח/סיכון אסימטרי של פחות מ 100/1 במקרים רגילים (שלא כמו the big short). בכל זאת, המשקיע צריך להחליט על חוקי המשחק לפני שהוא בועט בכדור ולהגדיר מראש לאיזה יחס אסימטרי הוא מכוון בעסקה – 5/1, 3/1, 2/1? 

כמובן, אין כלל אצבע בבחירת יחס רווח/סיכון עבור עסקאות – זה דבר שהמשקיע לומד לאורך הדרך, ויצליח גם לשפר במידה והוא לומד מהעסקאות שלו. ברגע שיש למשקיע חוקי משחק מוגדרים מראש – איזה % מתיק ההשקעות שלו הוא מסכן, כמה הוא רוצה להרוויח ותוך כמה זמן (פחות או יותר) – הוא יכול לגשת למגרש ולבחור שחקנים! כעת הוא במצב שונה לחלוטין מסיטואציה בה הוא בוחר במה לסחור ע”פ רגש, כעת הוא סוחר לפי קריטריונים שהציב לעצמו מראש, וכעת נשאר רק לסרוק את השוק ולחפש הזדמנויות מתאימות. 

כעת המשקיע יודע מראש את תוצאת העסקה בשני הכיוונים, בגלל שהוא החליט על ה stop-loss (כמה הוא מוכן להפסיד בעסקה במקרה שהיא לא הולכת לכיוונו), וגם על מטרת הרווח הריאלית שלו לפני ה setup של העסקה. 

במצב כזה, יש שתי נקודות יציאה אחרי הכניסה, וכעת רק נשאר לבצע לפי החוקים! זה נשמע קל אבל יכול להיות מאתגר ברגע שכסף אמיתי מונח על השולחן, החדשות הטובות הן שיש דרכים לבצע פעולות לפני החוקים שקבענו מראש באופן אוטומטי, אבל זה כבר לפוסט אחר. 

הקסם בסיכון אסימטרי

הקסם במציאת סיכון אסימטרי, הוא שהוא נערם.

כשאני אומר “נערם” אני מתכוון שביצוע עסקאות ע”פ עקרון סיכון אסימטרי באופן עקבי, שם את המשקיע במצב מאוד בריא מבחינת סיכון לתיק ההשקעות שצבר. זה בגלל שככל שהצליח להרוויח באופן אסימטרי בזמן מסחר, הוא יכול להרשות לעצמו להפסיד יותר פעמים משהרוויח, ועדיין להרוויח כסף. 

איך זה יתכן? חשבון פשוט לצורך הדוגמא: 

משקיע שם 10,000 שקלים ומחליט לחשוף אותם להזדמנויות השקעה אסיטמריות בשוק ההון.

בעסקה הראשונה הוא מסכן 2% מסה”כ שווי התיק שלו – 200 שקלים. 

הוא מזהה הזדמנות השקעה עם יחס רווח/סיכון אסימטרי של 3/1 – הוא יכול להרוויח 600 שקלים תוך שהוא מסכן 200 שקלים (2%). לפיכך, הוא תוחם של הstop loss של העסקה כך שבמקרה הגרוע הוא יפסיד רק 200 שקלים.

העסקה צלחה והוא הרוויח 600 שקלים, שווי התיק החדש שלו כעת עומד על 10,600 ש”ח. 

עסקה נוספת מזוהה ע”י המשקיע והוא מצליח להרוויח בה 636 שקלים נוספים לפי אותו יחס רווח/סיכון של 3/1. 

זאת תוך שהוא מסכן 212 שקלים (2% משווי התיק החדש). 

כעת המשקיע מחזיק בתיק בשווי של 11,236 ש”ח לאחר 2 עסקאות. 

תחת אותה האסטרטגייה, המשקיע נכנס לרצף של 3 הפסדים ברצף – (דבר הגיוני לחלוטין, אין משקיע שלא הפסיד כסף במהלך חייו)

כעת שווי התיק שלו צונח ל10,577 ש”ח. בסה”כ, הוא עדיין הצליח להרוויח במצטבר תשואה של 5.77% על תיק ההשקעות שלו. 

המתמטיקה פשוטה:

עסקה ראשונה: שווי תיק של 11,236 ש”ח * הפסד של 2% מתיק ההשקעות = שווי תיק חדש של 11,012 ש”ח.

עסקה שנייה: שווי תיק של 11,012 ש”ח * הפסד של 2% מתיק ההשקעות = שווי תיק חדש של 10,792 ש”ח.  

עסקה שלישית: שווי תיק של 10,792 ש”ח * הפסד של 2% מתיק ההשקעות = שווי תיק חדש של 10,577 ש”ח.  

סיכון אסימטרי הוא המפתח

אנשים נוטים לחשוב כי יזמים ואנשי עסקים לוקחים סיכונים רבים כאשר הם מתחילים עסקים חדשים – וזו הדרך היחידה! למעשה, זה סטריאוטיפ שגוי, המונע מאנשים להתחיל דברים חדשים, וגם להשקיע את הכסף שלהם בשוק ההון. ריצ’רד ברנסון הקים את חברת התעופה Virgin תוך שהוא ניהל משא ומתן עם יצרנית המטוסים בואינג על ליסינג למטוסים עבור העסק שלו, והצליח להשיג עסקה בה הוא יוכל להחזיר את המטוסים שהשאיל מהם ללא עלות או התחייבות כלשהי במקרה שהעסק לא יצליח. הוא הקטין את רמת הסיכון בכמה וכמה דרגות, מה שיצר עבורו את הבסיס לבניית עסק תחת יחס רווח/סיכון אסימטרי לחלוטין. יזמים טובים מצטיינים במיתון סיכונים, לא לקיחתם.

מודל הסיכון האסימטרי תופס בהחלט בחיים מחוץ להשקעות בשוק ההון, שכן כל החלטה שאנחנו מקבלים יכולה להתקבל תחת מטרה שחותרת להשיג יחס רווח/סיכון אסימטרי. שוקלים ללכת ללמוד? להתחתן? לקנות דירה? לשנות תעסוקה? לקנות רכב? כל ההחלטות האלה טומנות בתוכם רמות מסוימות של סיכון, אך גם רווח. חלקן מכילות יותר רווח מסיכון, אך זה דבר שגם ניתן לשליטה באופן דינמי. אפשר לפעול למיתון סיכונים כמעט בכל עסקה או החלטה, וגם לחתור למקסם רווחים. 

היכולת לזהות סיטואציות עם סיכון אסימטרי היא אחד מהכישור היחידים שמפרידים בין משקיעים מוצלחים לשאר – זאת בגלל שההזדמנויות הכי טובות לא מכילות יחס סיכון/רווח זהה. התרגיל של זיהוי סיכון אסימטרי תחת הזדמנויות השקעה, הוא תרגיל מעולה לפתח את היכולת לזהות הזדמנויות גם מחוץ לעולם ההשקעות. זאת אם כי כל פעולה, מחשבה או החלטה היא למעשה השקעה של זמן ואנרגיה, אולי בעצם זה הכל אותו הדבר?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד

כותב התוכן באתר הינו משקיע חובבן. האמור באתר אינו מהווה יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
כל המסתמך על תכני האתר מבלי להיוועץ בבעל הרישיון המתאים עושה זאת על אחריותו בלבד. האתר עושה שימוש בקבצי עוגיות. (תנאי השימוש)

כותב תוכן האתר הינו משקיע חובבן. האמור באתר אינו מהווה יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
כל המסתמך על תכני האתר מבלי להיוועץ בבעל הרישיון המתאים עושה זאת על אחריותו בלבד. האתר עושה שימוש בקבצי עוגיות. (תנאי השימוש)